ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:א׳:ח׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ג׳:ו׳ »

2 משנה: זַיִת שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בֵּין שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל שְׁנֵי מַלְבֵּנִים וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. זַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סְאָתַיִם וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. בְּמַה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁלֹּא הִתְחִיל בּוֹ אֲבָל הִתְחִיל בּוֹ אֲפִילוּ כְזַיִת הַנְּטוּפָה בְשַׁעְתּוֹ וּשְׁכָחוֹ יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה. כָּל זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַחְתָּיו יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. רִבִי מֵאִיר אוֹמֵר מִשֶׁתֵּלֵךְ הַמַּחְבָּא.

3 הלכה: אָמַר רִבִּי לָעְזָר כֵּינִי מַתְנִיתָה שֶׁל שְׁנֵי מַלְבֵּנִים וּשְׁכָחוֹ. מַה נָן קַיָּמִין אִם מִשּׁוּם דָּבָר מְסוּיָים אֵין כַּאן זֵתִים. אִם מִשּׁוּם שׁוּרָה הוּא עַצְמוֹ נִידּוֹן כְּשׁוּרָה. אֶלָּא עַל יְדֵי שׁוּרָה עַל יְדֵי שׁוּרוֹת.

4 אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּזַיִת נוּדְיָין הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא סוֹף דָּבָר נוּדְיָין אֶלָּא אֲפִילוּ שְאָר כָּל הַזֵּתִים מִכֵּיוָן שֶׁדַּרְכָּן לִיבָּחֵן כְּנוּדְיָין אֲפִילוּ שְאָר כָּל הַזֵּתִים אֵין לָהֶן שִׁכְחָה.

5 אִית תַּנָּאֵי תַּנִּי שֶׁנִּמְצָא. אִית תַּנָּאֵי תַּנִּי שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד. מָאן דְּאָמַר שֶׁנִּמְצָא מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוֹחָנָן. מָאן דְּאָמַר שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד מְסַיֵיעַ לְרִבִּי אֶלְעָזָר. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן דְּתַנִּי בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמָן שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ. אֲבָל אִם הָיָה מַכִּירוֹ מְרַדֵּף אַחֲרָיו אֲפִילּוּ עַד מֵאָה.

6 הָא אִם יֵשׁ בּוֹ סְאָתַיִם וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. לֹא עַל הָדָא אִיתְאֲמָרַת אֶלָּא עַל הָדָא קַדְמִיָיתָא כָּל זַיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם בַּשָּׂדֶה כְזַיִת נְטוּפָה בְשַׁעְתּוֹ וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה עָלֶיהָ. הָא אִם יֵשׁ בּוֹ סְאָתַיִם וּשְׁכָחוֹ.

7 כָּל זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַחְתָּיו יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. פָּתַר לָהּ תְּרֵין פִּיתְרִין. כָּל זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַחְתָּיו יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ קוֹדֶם לָכֵן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ תַחְתָּיו יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. פָּתַר חוֹרָן כָּל זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַחְתָּיו אֵין לוֹ בְרֹאשׁוֹ הִילְכָא הַמַּחְבָּא אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ בְרֹאשׁוֹ יֵשׁ לוֹ תַחְתָּיו.

8 תַּנִּי מִשּׁוּם בֵּית שַׁמַּאי מִשֶׁיַּנִּיחַ אֶת הַכָּרְכַּר וּגְמָרוֹ הֲרֵי זֶה יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בַּר כַּדָּה. אָמַר רִבִּי אָבָּהוּ שֶׁהוּא מְשַׁיֵיר אֶת הַמַּחְבּוּיִין. וּדְעוּ וּרְאוּ מִכָּל הַמַּחֲבוֹאִים אֲשֶׁר יִתְחַבֵּא שָׁם.

פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳

2 כתב יד א של שני מלבנים . פי' בכל שורה הוי שני מלבנים ודרכם היה בכל שורה הוי שני מלבנים ודרכם היה בכל שורה ליטע בתוכו גפן וע"ז אמר שאם שכח אמצע הגפן שבאמצע השורה לא הוה שכחה:

3 כתב יד ב של שני מלבנים. בכל שורה הוי שני מלבנים ודרכו הי' בכל שורה ליטע בתוכו גפן ואם שכח אמצע הגפן שבאמצע השורה לא הוי שכחה:

4 כתב יד א אי משום דבר מסוים. פי' להכי לא הוי שכחה:

5 אין כאן זיתים. פי' בתמי' והלא יש כאן עוד זיתים ואמאי הוי מסוים יותר מהן:

6 אי משום שורה. פי' שעומד באמצע שורה של מלבנים:

7 הוא עצמו נידון כשורה. פי' ואמאי צריך ג' שורות:

8 ומשני ע"י שורה. פי' של זיתים שהוא עומד באמצע וע"י שורות שלו של מלבנים לכך לא הוה שכחה שהוא עומד בין השורות באמצע זיתים והא דנקט של שני מלבנים משום שדרכן היה ליטע זית א' בין ב' מלבנים והוא ר"ל דהכא איירי שיש ג' זיתים לכך אמר ג' שורות של ב' מלבנים:

9 כתב יד ב אין כאן זיתים. בתמיה הלא יש כאן עוד זיתים אמאי זה הוי מסוים יותר מהן:

10 הוא עצמו נידון כשורה. ואמאי צריך ג' שורות. ומשני ע"י שורה של זיתים שהוא עומד באמצע וע"י שורות של שני מלבנים לכך לא הוי שכחה שהוא עומד בין השורה באמצע זיתים:

11 והא דנקט של שני מלבנים משום שדרכן היו ליטע זית א' בין שני מלבנים והוא ר"ל דהכי איירי שיש ג' זיתים לכך אמר ג' שורות של שני מלבנים:

12 כתב יד א בזית גוריין. פי' ששכח זית תלוש שהיה מונח בין ב' מלבנים אלו:

13 אפי' שאר כל הזיתים. פי' מחוברין:

14 מכיון שדרכו ליבחן. פי' מחמת שהוא עומד במקום מסוים לכך אין לו שכחה:

15 כתב יד ב בזית גודיין. זית תלוש המונת בין ב' מלבנות ושכחו:

16 אלא אפי' שאר כל הזיתים. המחוברין כיון שדרכן לבחון ונמצא הוא עומד במקום מסוים אין לו שכחה:

17 כתב יד א ה"ג במד"א בשלא היה מכירו אבל אם היה מכירו. פי' אותו האילן:

18 כתב יד ב אבל אם הי' מכירו. אותו האילן מרדף אחריו:

19 כתב יד א מרדף אחריו אפי' עד מאה הא אם יש בו סאתים ושכחו ה"ז שכחה. פי' מהכא ילפינן דאם התחיל בו ויש בו סאתים ושכחו ה"ז שכחה דמשמע דהאי בד"א קאי נמי איש בו סאתים:

20 ע"ז אמר לא על הדא אתאמרת . פי' האי בד"א אלא על הקדמייתא כל זית כו':

21 הא אם יש בו סאתים:

22 פי' השתא איכא למימר דאם יש סאתים אפי' התחיל בו אינו שכחה:

23 כתב יד ב הא אם יש בו סאתים. דמשמע האי בד"א קאי נמי על יש בו סאתים דאם התחיל בו ויש בו סאתים ושכחו ה"ז שכחה. ומשני לא על הדא אתאמרת האי בד"א אלא על הקדמייתא אבל ביש בו סאתים השתא איכא למימר אפי' התחיל בו אינו שכחה:

24 כתב יד א ה"ג ותרין פתרין כ"ז שיש לו תחתיו יש לו בראשו אין לו תחתיו אין לו בראשו רמ"א משתלך המחבא קודם לכן כו':

25 פתר כו' יש לו בראשו רמ"א משתלך המחבא הלכה המחבואות אע"פ שיש לו תחתיו אין לו בראשו תני משום ב"ש וכו':

26 כתב יד א וגמרו ה"ז אין לו בראשו כצ"ל:

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:א׳:ח׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ג׳:ו׳ »